ריבית בנק ישראל היא אחד הגורמים החשובים ביותר בניהול הכלכלה הישראלית.היא משפיעה כמעט על כל החלטה פיננסית במשק: החל מהרווח שהבנקים משלמים על פיקדונות ועד הריביות על הלוואות ומשכנתאות . למרות חשיבותה, רבים לא מבינים מה בדיוק עומד מאחורי המונח. במאמר זה נצלול לעומק ונבין מהי ריבית בנק ישראל, איך היא נקבעת, למה היא קיימת, מה ההיסטוריה שלה, מה התהליך שמאחוריה, ואיך היא מוגדרת מבחינה טכנית.
מהי ריבית בנק ישראל?
ריבית בנק ישראל היא הריבית הרשמית שהבנק המרכזי קובע, והיא משמשת כ־"מחיר הכסף" במשק ברמה הבסיסית ביותר. זהו שיעור הריבית של בנק ישראל:
- נותן הלוואות קצרות טווח לבנקים המסחריים.
- מקבל מהם פיקדונות קצרי טווח.
הריבית הזו אינה הריבית שמקבלים או משלמים הלקוחות בבנק, אבל היא נקודת העוגן שממנה בנקים וגופים פיננסיים קובעים את הריביות שהם מציעים לציבור.
מי קובע את ריבית בנק ישראל וכמה פעמים בשנה?
על גובה הריבית מחליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. הוועדה מתכנסת בדרך כלל שמונה פעמים בשנה בכל ישיבה:
- חברי הוועדה מקבלים סקירות כלכליות מפורטות ממחלקת המחקר.
- נבחנים נתונים על אינפלציה, צמיחה, תעסוקה, מצב השווקים, צריכה פרטית, שוק הדיור ועוד.
- נדונות מגמות כלכליות בארץ ובעולם.
- בסיום מתקיימת הצבעה, ועל פיה נקבעת הריבית.
הבנק מפרסם את ההחלטה בהודעה רשמית, ולעיתים גם בתחזיות מעודכנות.
למה בכלל צריך את ריבית בנק ישראל?
לפי חוק בנק ישראל (2010), לבנק יש שלוש מטרות עיקריות:
- שמירה על יציבות המחירים (כלומר על אינפלציה נמוכה ויציבה).
- תמיכה בצמיחה ובתעסוקה.
- שמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
הריבית היא הכלי המרכזי שבאמצעותו הבנק שולט במדיניות המוניטרית, היא מאפשרת לו להשפיע על האינפלציה ועל קצב הפעילות הכלכלית.
איך ריבית בנק ישראל התפתחה לאורך השנים?
שנות ה־70 וה־80: אינפלציה גבוהה והצורך בשליטה
ישראל סבלה אז מאינפלציה קיצונית, שהגיעה לרמות תלת־ספרתיות ולעיתים אף מעבר לכך. כדי להתמודד עם המצב, החלה מדיניות מוניטרית קשוחה שכללה שימוש אגרסיבי בריבית ובכלים אחרים לצמצום היצע הכסף.
שנות ה־90: מעבר למשטר יעד אינפלציה
ישראל אימצה את מודל יעד האינפלציה. הממשלה קבעה יעד אינפלציה שנתי (כיום 1%–3%), ובנק ישראל מנהל את הריבית כדי להישאר בתוך היעד.
2010: חוק בנק ישראל החדש
החוק קבע רשמית את מטרות הבנק ואת עצמאותו, הוא גם ייסד את הוועדה המוניטרית, שאחראית על קביעת הריבית במקום החלטת נגיד יחיד.
2015-2021: עידן הריבית הנמוכה מאוד
לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2008, הריבית ירדה לרמות כמעט אפסיות לתקופה ארוכה. זאת כדי לתמוך בכלכלה ולהמריץ פעילות.
2022-2023: עליות חדות עקב אינפלציה
העולם וגם ישראל חוו קפיצה באינפלציה לאחר תקופת הקורונה. בנק ישראל הגיב בעלייה מהירה של הריבית, בתוך חודשים ספורים הריבית קפצה מאזור 0.1% לרמות של מעל 4%.
2024-2025: יציבות יחסית והתחלה של הפחתות
בשנים אלה נרשמה התמתנות מסוימת באינפלציה לצד אי־יציבות גיאופוליטית. הריבית ירדה בהדרגה ל־4.25%–4.5%, אך נשארה גבוהה בהשוואה לעשור הקודם.
איך בנק ישראל מחליט מה תהיה הריבית?
אין נוסחה אחת שמוציאה מספר. ההחלטה היא שילוב של מודלים, נתונים, תחזיות ושיקול דעת. התהליך כולל:
1. ניתוח האינפלציה והתחזיות
הוועדה בוחנת:
- מה קרה לאינפלציה בחודשים האחרונים.
- מה צפוי לקרות לאינפלציה בשנה-שנתיים הבאות.
- מה ציפיות השוק (למשל על בסיס אג"ח צמודות).
אם האינפלציה מעל היעד יש לחץ לעלות ריבית, אם היא נמוכה מדי שקיים סיכון למיתון יש לחץ להוריד.
2. בחינת מצב המשק
הוועדה מסתכלת על:
- נתוני צמיחה (תמ"ג).
- שיעור האבטלה.
- מצב שוק העבודה (היצע עובדים לעומת ביקוש).
- היקפי צריכה פרטית.
- פעילות הייצוא והיבוא.
- מצב שוק הנדל"ן.
- השפעות של מצבי מלחמה או משברים.
בעתות של מתיחות ביטחונית, למשל, משקל הסיכונים גדל.
3. יציבות פיננסית
הבנק בוחן:
- את בריאות הבנקים.
- את רמות סיכון האשראי.
- את התנודתיות בשווקים.
- את הנזילות במערכת.
אם יש חשש ליציבות, הוועדה תעדיף לנקוט במשנה זהירות.
4. שימוש במודלים כמו “כלל טיילור”
מודלים אלו מספקים "ריבית מומלצת" על בסיס מתמטיקה כלכלית והם לוקחים בחשבון:
- פער בין האינפלציה בפועל ליעד.
- פער בין התוצר בפועל לפוטנציאל.
זהו כלי עזר לא נוסחה מחייבת.
5. שיקול דעת מקצועי
לעיתים המודלים יציעו שינוי חד יותר ממה שהוועדה תסכים לבצע בפועל, הוועדה שוקלת גם את:
- היכולת של השווקים לספוג שינוי.
- הרצון לשמור על יציבות.
- האפשרות להימנע מהפתעות קיצוניות.
6. המסר לציבור
החלטת הריבית אינה רק “מספר”, אלא גם:
- טקסט רשמי.
- מסרים לשווקים.
- רמזים לגבי העתיד (“Forward Guidance”).
לעיתים המסר משפיע לא פחות מהריבית עצמה.
איך מוגדרת ריבית בנק ישראל מבחינה טכנית?
ברמה הטכנית, ריבית בנק ישראל היא ריבית ליום אחד על:
- פיקדונות שהבנקים המסחריים מפקידים בבנק ישראל.
- הלוואות קצרות טווח שבנק ישראל נותן לבנקים.
ריבית זו מהווה בסיס לריבית ה־Short Term Interest Rate שהיא הריבית הקצרה המובילה בשוק ההון הישראלי. ה־SHIR משמש כעוגן לעסקאות בין־בנקאיות ולריביות על איגרות חוב קצרות, ומשם ההשפעה עוברת ליתר הריביות במשק.
איך מחשבים את ריבית בנק ישראל בפועל?
החישוב אינו אלגברי, אלא תהליך רב־שלבי:
שכבה 1: מודלים ותרחישים
מחלקת המחקר מריצה מודלים שבודקים:
- מה יקרה לאינפלציה בתרחישים שונים.
- איך תשתנה הפעילות הכלכלית בכל תרחיש.
- מה רמת הריבית המתאימה כדי לשמור על יציבות.
שכבה 2: הערכת הריבית הטבעית
הריבית הטבעית היא הרמה התאורטית שהייתה קיימת במשק ללא לחצים אינפלציוניים או מיתון, הערכתה מסייעת לבנק להבין האם הריבית הנוכחית:
- מרחיבה (נמוכה מדי)
- מרסנת (גבוהה מדי).
שכבה 3: שיקולי מדיניות
גם כשמודל מציע שינוי חד, הוועדה עשויה לפעול בצעדים קטנים יותר כדי למנוע "זעזוע" מדיני.
שכבה 4: מסר לשווקים
לאחר ההחלטה נקבע:
- איך להסביר את הריבית לציבור.
- האם לשדר כיוון עתידי.
- אילו נתונים להדגיש.
המסר הוא חלק בלתי נפרד מהמדיניות.
ריבית בנק ישראל בשנת 2025 – תמונת מצב עדכנית
נכון לשנת 2025:
- ב-24 לנובמבר 2025 הריבית ירדה לרמה של 4.25% , זוהי ההורדה הראשונה מאז ינואר 2024.
- ב־2022–2023 היא עלתה במהירות מרמות כמעט אפסיות לרמה גבוהה מ־4%.
- ב־2024–2025 נרשמה האטה בקצב האינפלציה, לצד המשך סיכונים גיאופוליטיים וכלכליים.
- הוועדה המוניטרית נוקטת זהירות ולא ממהרת לשנות ריבית באופן חד.
כלכלני הבנק מדגישים כי הכיוון העתידי של הריבית תלוי במגמות האינפלציה, בהתנהגות המשק ובסיכונים החיצוניים.
לסיום: מה צריך לזכור על ריבית בנק ישראל?
- זהו העוגן המוניטרי שממנו נגזרות רבות מהריביות במשק.
- היא נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית בהליך מסודר, מבוסס מחקר ונתונים.
- המטרה המרכזית היא שמירה על יציבות מחירים.
- התהליך כולל מודלים, תחזיות, הערכות סיכונים ושיקול דעת.
- נכון ל־2025 הריבית גבוהה ביחס לעשור הקודם, אך נמצאת בשלב של ייצוב לאחר תקופה תנודתית.
אם אתם רוצים לבחון איך ניתן להפחית ריביות ולבנות תמהיל נכון ומדויק, פנו אלינו – יועץ משכנתא מקצועי ילווה אתכם ויוודא שתקבלו את התנאים הטובים ביותר מא' ועד ת'.